#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים האוכלים, האם אחד יכול להוציא את חבירו 1) בברכת המוציא 2) בבהמ&quot;ז?	"1) לרש&quot;י דינו כבהמ&quot;ז, אבל תוס&#x27; והרא&quot;ש ס&quot;ל דזה עדיף ואפי&#x27; בשני סופרים אחד יכול להוציא את חבירו [וביארו תוס&#x27; מפני שבהמ&quot;ז הוא בסוף הסעודה ודעתן להיפרד א&quot;נ מפני שבהמ&quot;ז מדאורייתא החמירו בה, וקיי&quot;ל כהשתי טעמים ולפיכך אפי&#x27; אם לא אכל כדי שביעה ג&quot;כ מצוה לחלק (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)] 2) אם שניהם סופרים מצוה לחלק, ואם אחד בור יכול לשמוע להסופר [אבל בשלשה יש מצוה לעשות זימון ויכול להוציא הרבים אפי&#x27; כשהם בקיאים, ואינו דומה לתפילה דאמרינן (סי&#x27; קכ&quot;ד) דש&quot;ץ אינו מוציא את הבקי דשאני תפילה דהיא בקשת רחמים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)]"	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוציא את חבירו בברכת מעין שלש?	"לא מיבעיא לפי הטעם דדעתן ליפרד בואי אינו יכול להוציא חבירו, אלא אפי&#x27; להטעם דדאורייתא, ה&quot;נ כשכלו כדי שביעה הוי דאורייתא [וביאר הר&quot;י באק דאין זה מחמת ספק אלא ודאי, דהרי מבואר בגמ&#x27; חולין (ק&quot;ו) דשנים שאכלו פירות מצוה לחלק, ולפי המ&quot;ד דתלוי בדאורייתא צ&quot;ל דמיירי כשאכלו כדי שביעה משבעת המינים, וש&quot;מ דלכו&quot;ע צריך לחלק]"	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד בשני סופרים?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דיוצא בדיעבד, ואפי&#x27; אם לא קבעו יוצא, אע&quot;פ שמבואר לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; קס&quot;ז ס&quot;ק ס&quot;ה) דיש מח&#x27; בדבר."	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבור אינו מבין לשה&quot;ק?	"רש&quot;י הביא ראיה מקריאת המגילה דא&quot;צ להבין לשה&quot;ק, ודחו תוס&#x27; (ברכות מ&quot;ה ע&quot;ב) דשאני התם דלפרסומי מילתא שאני וכדאמרינן דכולנו אינם מבינים אחשתרנים בני הרמכים [ולפי&quot;ז הא דאמרינן דסופר מוציא את הבור היינו מי שמבין לשה&quot;ק אלא שאינו יודע לקרות], ואע&quot;פ שנוהגין לסמוך על רש&quot;י (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;) ואפי&#x27; בקידוש דאורייתא, מ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דטוב שיאמרו הנשים מילה במילה עם המקדש והמברך, ובזה מרויח עוד חשש שמא לא ישמעו היטב לכל התיבות (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {וכ&quot;ת דסגי במה שנשים בזמנינו מבינים לשה&quot;ק אלא שאינם מכוונין לפירוש המילות, זה אינו דמבואר משעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) דמי שקורא בהמ&quot;ז בלא כוונה של פירוש המילות [אבל כוון לצאת ידי מצות בהמ&quot;ז] אינו יוצא אלא משום שהוא קורא אבל אם היה שומע לאחר לא, אמנם נראה דהטעם דאין נוהגין שהנשים יאמרו קידוש בפנ&quot;ע מפני שהביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; רע&quot;א סעי&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה דאיתקיש) הביא בשם תשובת רע&quot;א דאם אומר מילה במילה צריך שיהא כוס של קידוש לפניו כדי שיהא קידוש על היין, ועל כרחך סמכינן על רש&quot;י, ועוד אם מכוונין בתחילת הברכה או בחתימתה ג&quot;כ יוצאים מעיקר הדין}"	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המברך אינו יודע לשה&quot;ק?	"בזה לכו&quot;ע יוצא אע&quot;פ שאינו מבין [חוץ מגר&quot;ז (סי&#x27; קפ&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (שם סעי&#x27; ז&#x27;)], וזהו העצה שיקראו הנשים והעמי הארץ מילה במילה בפנ&quot;ע"	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם השומע לא שמע [או הבין לפי תוס&#x27;] כל התיבות?"	כל ששמע עקרי הברכות ופתיחתן וחתימתן יצא בדיעבד (ביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך)	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתנמנם השומע?	לא יצא (ביה&quot;ל ד&quot;ה וצריך)	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזימון כשאחד אינו מבין לשה&quot;ק?	"לפי רש&quot;י פשוט דיוצא, אבל לפי תוס&#x27; יש מח&#x27; הפוסקים, הברכת אברהם ס&quot;ל דע&quot;י זימון יחיד יכול להוציא את הרבים [בין בזימון ג&#x27; בין בזימון י&#x27;], אבל מהב&quot;ח ולבוש [ותוס&#x27; ברכות מ&quot;ה ע&quot;ב (ר&quot;י באק)] אינו משמע כן (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו) [והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קפ&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ח) סותם כהב&quot;ח ולבוש (ר&quot;י באק)]"	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין זימון על ברכת מעין שלש?	"הב&quot;ח (סי&#x27; קצ&quot;ב) הביא המרדכי בשם הראבי&quot;ה בשם רב האי גאון דשלשה שאכלו משבעת המינים חייבין לזמן, והרמב&quot;ם חולק, והכריע הב&quot;ח דצריך ליזהר שלא יאכלו שלשה בקביעות בשבעת המינים (מובא במג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), וביאר הדרישה (ס&quot;ק א&#x27;) דרב האי גאון ס&quot;ל דמעין שלש דאורייתא והוא בכלל הפסוק &quot;וברכת&quot; שמרומז בו זימון, והרמב&quot;ם לשיטתו דס&quot;ל דמעין שלש אינו אלא מדרבנן, ודחה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דאפי&#x27; למ&quot;ד דמעין שלש דאורייתא יש לדחות בתרתי, חדא יש סוברים דאפי&#x27; זימון של בהמ&quot;ז אינו מדאורייתא, ועוד על כרחך מעין שלש אינו מפורש בתורה דא&quot;כ יהא צריך לברך ג&#x27; ברכות אלא על כרחך לחם הפסיק הענין, ולמעשה כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם הפרי חדש וברכי יוסף דנוהגין כהרמב&quot;ם ואינם חוששין לרב האי גאון והב&quot;ח, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא דעת שניהם, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דאין חוששין לזה כלל, ואפשר דטעות נפל במרדכי וצ&quot;ל אין חייבין לזמן."	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) שלשה 2) ארבעה 3) ששה 4) עשרה 5) עשרים, יכולים לחלק?	"1) לא 2) לא, שגם הוא יתחייב בזימון (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 3) כן, לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) מותר לכתחילה לחלק [וכן משמע קצת מהרמב&quot;ם (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)], ולפי הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) עדיף שלא לחלק משום ברוב עם הדרת מלך [ובאמת, הדרכ&quot;מ מיירי בעשרים והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דדוקא בעשרים משום הזכרת השם אבל בששה מודה דמותר לכתחילה לחלק, מ&quot;מ כמה אחרונים ס&quot;ל דאין לחלק לפי הדרכ&quot;מ (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], אבל לכו&quot;ע אין מעלה לחלק להרבות בברכות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) 4) לא 5) כן, וכמ&quot;ש לעיל באות 3."	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי איכא מצוה לחזור אחר 1) שלשה 2) עשרה?	"1) שנים שאכלו [ודוקא אחר איש שבבית ולא חוץ לבית (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)] ולא באחד שאכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) טורח ללמד זכות על כלל ישראל שאינם נזהרים בזה וכתב דליכא ראיה משמש דהרי בלא&quot;ה צריך ליתן לו מעט מכל מין ומין, והא דמביאין ראיה ממעשה בחולין (ק&quot;ו ע&quot;א) ברבה בר בר חנה דהיו אוכלים פירות ולא נתנו לו היינו מפני שהיו מבקשים פירות מבעה&quot;ב וא&quot;כ היו מבקשים פירות גם בעבורו אבל בעה&quot;ב בביתו אינו מחויב ליתן אוכל לאיש אחר דע&quot;פ רוב הוא סעודה שאינה מספקת לבעלה {ויש לעיין בזה&quot;ז אם שייך היתר זה} 2) אפי&#x27; אם שבעה אכלו יש מצוה לחזור אחר ג&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ועי&#x27; לעיל בסי&#x27; ק&quot;ע דהפמ&quot;ג היה מסתפק אם יש רשות לשמש לאכול להשלים לעשרה]"	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשמוע מהמברך?	"לכו&quot;ע צריך לשמוע ברכת הזימון ממש, וכן הוא פשטות המחבר [אבל בסעי&#x27; ה&#x27; משמע דצריך לשמוע עד הזן, וצ&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)], אבל מבואר ברמ&quot;א בסי&#x27; ר&#x27; דס&quot;ל כהמ&quot;ד דברכת זימון כולל גם ברכת הזן ולפיכך כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דבודאי צריך לשמוע מילה במילה מהמברך עד הזן, ויש עוד שיטת הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דס&quot;ל דצריך לשמוע כל בהמ&quot;ז מהמברך מילה במילה {ואמנם, מבואר דהמחבר (לעיל סי&#x27; קפ&quot;ג סעי&#x27; ז&#x27;) נמי ס&quot;ל דלכתחילה צריך לשמוע כל בהמ&quot;ז מהמברך, אלא דלא ס&quot;ל דזה דוחה זימון של עשרה}, ולפיכך כתב דיתנו לברך מי שקולו חזק שישמעו כל המסובין [ולא ישתמש ברמקול (וזאת הברכה פי&quot;ד)], וכן משמע ממ&quot;ב (שם) דלכתחילה יש להחמיר על כל בהמ&quot;ז. והחזו&quot;א ס&quot;ל דבזימון של עשרה א&quot;צ לשמוע אלא ברכת הזימון בלבד ולא עד הזן, עי&#x27; להלן."	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במסיבה גדולה ולא יכול לשמוע המזמן?	"המחבר לשיטתו ס&quot;ל דאין להקל לזמן בג&#x27; אלא אם לא יכול לשמוע ברכת הזימון לבד, ומצד שני הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דאם לא יכול לשמוע כל הבהמ&quot;ז צריך לזמן ג&#x27; ג&#x27; (וכן פסק הדה&quot;ח), אבל למעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) דאין לזמן ג&#x27; ג&#x27; אלא אם לא ישמע עד הזן מאחר שהרמ&quot;א חזר בו בסי&#x27; קצ&quot;ה וכתב דסגי לשמוע ברכת הזימון [והיינו עד הזן], והחזו&quot;א ס&quot;ל דבעשרה א&quot;צ לשמוע אלא ברכת הזימון בלבד {ושמעתי עצה מהר&quot;י צוקער שליט&quot;א דאם רק שומע מהמזמן &quot;בא&quot;י אמ&quot;ה הזן את העולם כולו בטובו&quot; וגם שומעים החתימה ויוצאים הברכה ראשונה מדאורייתא}."	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו האופנים כשהוא יושב במסיבה גדולה שמותר לו לחלק לזמן ג&#x27; ג&#x27;?"	"1) משום זילותא דריש גלותא וכבוד הבריות (רשב&quot;א ברכות נ&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) [וביאר המחה&quot;ש דזימון בשם הוא מצוה דרבנן, גדול כבוד הבריות שדוחה לא תסור] {אכן, יש לציין לגר&quot;א באה&quot;ע (סי&#x27; א&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ב) דגדול קטטה שדוחה אפי&#x27; מצוה דאורייתא, ויש לפרש ע&quot;פ מה שמבואר בראשונים בברכות (כ&#x27; ע&quot;א) ובשו&quot;ע (סי&#x27; י&quot;ג) דלגנאי גדול סגי בשב ולא תעשה או לאו שאינו שוה בכל אבל לגנאי קטן צריך הטעם דמצוה דרבנן או ממון שאני}&lt;br&gt;2) במצוה דרבנן, המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מקיל והחיי&quot;א מחמיר כשלא נשארו עשרה בלעדו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)&lt;br&gt;3) במצוה דאורייתא אפשר יש להקל אפי&#x27; אם לא נשארו עשרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ודוקא אם יעשו זימון בג&#x27;, אבל אינו מותר לברך בלי זימון כלל דזהו כעבירה שמבטל מצות זימון משא&quot;כ כשרק מבטל זימון בעשרה היינו רק מצוה מן המובחר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;), אכן במקום אונס או הפסד ממון מותר לברך בפנ&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)]&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) מקיל כשקשה עליהם הישיבה ורוצים לילך מהסעודה יכולים לזמן ג&#x27; ג&#x27;, וכן מדייק מרש&quot;י (ד&quot;ה מברכינן) דאם אינם רוצים לישאר שם עד גמר הסעודה א&quot;צ לזמן"	סימן קצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלשה שלא התחילו לאכול ביחד?	"הרבינו יונה ס&quot;ל דרשאין לחלק כיון שלא התחילו יחדו, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דאם גמרו ביחד חייבין לזמן [והביא ראיה מרב ושמואל דהיו אוכלים יותר ונחשב כאילו גמרו יחדו, ותי&#x27; הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דצ&quot;ל דהרבינו יונה ס&quot;ל כהרמ&quot;א דמותר לזמן אפי&#x27; כשאינו מחויב לזמן (ביה&quot;ל ד&quot;ה עדיף)], ולמעשה פסק השו&quot;ע כהרא&quot;ש."	סימן קצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשלא התחילו או גמרו ביחד?	"מבואר בתוס&#x27; (ברכות מ&quot;ה ע&quot;א) דאינם חייבין בזימון, אבל לכתחילה ראוי להם להמתין ולהצטרף יחדו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן קצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כהתחלה ביחד?	"מבואר בתוס&#x27; (ברכות מ&quot;ה ע&quot;א, ומובא בט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) דתלוי בכזית ראשון, אכן כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) דאפשר דכזית לאו דוקא {והא דמבואר לקמן (סעי&#x27; ד&#x27;) דא&quot;צ כזית, היינו דאם גמרו לאכול ביחד אע&quot;פ שאכלו כל שהוא שוב אינם יכולים לחלק, אבל הכא מיירי כשהתחיל לאכול לבדו והנידון הוא אם אחר מצטרף עמו, ועל זה אמרינן דמשמע מתוס&#x27; דיכול לצרף עד כזית, וכל זה מבואר בהט&quot;ז (שם), אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) כיון דיש חולקים על תוס&#x27; אין להקל לברך לעצמו כשהתחיל לאכול אחר חבירו, ודלא כהמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט)}."	סימן קצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כגמר הסעודה?	"דוקא כשאינו רוצה לאכול עוד אפי&#x27; אם הביאו לו עוד דברים, אבל אם היה אוכל דברים אחרים נחשב כאילו לא גמרו הסעודה ויכול לצרף מי שבא לאכול ולזמן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {ונראה דכל זמן שאין אוכלים עוד כזית נחשב כגמרו יחדו, דומיא דהתחלה}"	סימן קצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשלא קבעו יחדו כלל?	"אע&quot;פ שהתחילו וגמרו ביחדו מ&quot;מ כיון שלא אכלו בדרך קבע בישיבה אינם מצטרפין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [והיינו דאכלו בעמידה או בהליכה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב) {אבל ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א - כ&quot;ב) משמע דאפי&#x27; בישיבה שייך שלא בקביעות}], חוץ משמש שדרכו לאכול שלא בקביעות והוא מצטרף (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) {ויש להסתפק מה הדין בשלש שמשים שאוכלים יחדו}"	סימן קצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שא&quot;צ לזמן, האם מותר להם לזמן?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל דאינם יכולים לזמן דהרי אינו יכול להוציא את חבירו בבהמ&quot;ז [ומדחק ליישב הרמ&quot;א והתשובת ריב&quot;א בסוף הב&quot;י], אכן התשובת ריב&quot;א (ומובא ברמ&quot;א) ס&quot;ל דאפי&#x27; כשכל אחד אכל בקרן זוית ורשות להם לחלק מ&quot;מ עדיף להם לזמן יחדו משום ברוב עם הדרת מלך (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א), ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) כדעת המג&quot;א דבמקום דליכא זימון לא יעשה זימון, וביאר בשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) דאיך יאמר נברך הרי הם מוכרחין להתחלק שאין אחד יכול להוציא את חבירו, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) פסק כהרמ&quot;א, ומ&quot;מ מגדיר דזהו דוקא כשיש להם רשות לחלק אבל כשאכלו מפוזרים דליכא צירוף כלל פשוט דאינם רשאים לזמן."	סימן קצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כולם צריכים לאכול על שולחן אחד כדי שיעשו זימון?	"הדין תלוי אם יכול להוציא את החבירו בברכת המוציא וכדמבואר לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&quot;א) דבדרך כלל צריך שולחן אחד, אבל מי שאוכל עם בני ביתו א&quot;צ שולחן לפי הגר&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן קצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היו הולכים בדרך?	"מבואר לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ב) דאם אמרו נאכל ועמדו במקום אחד לאכול מצטרפין, ואם היו הולכים ואוכלים אינם מצטרפין אפי&#x27; כשאמרו נאכל"	סימן קצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעגלה?	"המג&quot;א (לעיל סי&#x27; קס&quot;ז) מסתפק בדבר, והא&quot;ר מצדד דמצטרפין, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) ס&quot;ל דמהני רק אם עמדו הסוסים [ובספינה מהני אפי&#x27; במהלכת, וכן במסילת הברזל (ערוה&quot;ש כאן, ולעיל סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;ו)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) הביא הכרעת חיי&quot;א דבכל מקום ספק יעשה זימון בלא שם. [ויש נדון בפוסקים אם לזמן בשם במכונית או אוטובוס (עי&#x27; שערי הברכה פ&quot;ה הע&#x27; ע&quot;ב)]"	סימן קצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היו אוכלים בשדה מפוזרים?	אינם מצטרפין	סימן קצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלשה שבאו במקרה, אבל לאחר שישבו נקבעו לאכול ביחד?	"תלוי במח&#x27; רבינו יונה והרא&quot;ש, וכיון דקיי&quot;ל כהרא&quot;ש צריכים לזמן (ב&quot;י)"	סימן קצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכלים בבית גוי?	"כבר הבאנו הדרכ&quot;מ (לעיל סי&#x27; קצ&quot;ב) דכתב דנהגו שלא לזמן מפני ב&#x27; טעמים, א&#x27; לא קבעו עצמו מחמת יראת העכו&quot;ם, ב&#x27; לא רצו לברך הבעה&quot;ב ויהיו בסכנה ולכן מתחילה לא קבעו עצמן, ומסיים הרמ&quot;א דאפי&#x27; אם אין טעמים מספיקים אין לשנות המנהג מאחר דכבר נהגו הוי כאילו לא קבעו עצמן יחדו, אבל העטרת זקנים הביא הלבוש וב&quot;ח די&quot;א דאין זה מנהג ותיקין, והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא דיכול לברך הבעה&quot;ב ולכוין על בעל הסעודה, ומסיים המג&quot;א דאם אוכלים במלון דרך עראי אין מזמנין, אבל למעשה כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דטוב שלא יקבעו יחד ואינו עושה ספק מה שהם יושבים יחדו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) {ומשמע דמהני כוונה שלא לצרף לזימון, וכמ&quot;ש האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ו)}, ואם יש להם חדרים מיוחדים בודאי יכולים לזמן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ט)."	סימן קצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יאמר במקום הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בבית הזה וכו&#x27;?"	"יאמר הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בהליכתנו ובישיבתנו עד עולם (באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) {וכן מבואר במטה משה (סי&#x27; ש&quot;נ) דהרחמן זה במקום הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה, ועוד מבואר שם דהיה אומר &quot;במקום הליכתנו ובמקום ישיבתנו&quot;}"	סימן קצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דשלשה שאכלו אינן רשאין לחלק, הא תנן כבר שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן?	"לגרסת הרא&quot;ש הגמ&#x27; משני דקמ&quot;ל דאפי&#x27; אם רק ברכו המוציא ואכלו מעט אינן רשאין לחלק [ולפי הרבינו יונה אפי&#x27; אם רק גמרו בדעתן לאכול ביחדו אע&quot;פ שלא ברכו המוציא, אבל כתב הב&quot;י דא&quot;צ לחוש לזה מאחר דכל זה הוי חומרא יתירה], ולגרסת הרי&quot;ף הגמ&#x27; משני דקמ&quot;ל דאפי&#x27; אם כל אחד אוכל מככרו אינן רשאין לחלק, וכתב הטור דצריך לחוש להשתי גרסאות"	סימן קצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם כל אחד אוכל מככרו וגם רק ברכו המוציא ואכלו פחות מכזית?	"השו&quot;ע כתב דאפ&quot;ה אינן רשאין לחלק, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא הב&quot;ח דס&quot;ל דבתרתי לריעותא רשאין לחלק, אבל למעשה פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה אפילו) כהשו&quot;ע דהרי כו&quot;ע מודי להרי&quot;ף דמצטרפין אע&quot;פ שכל אחד אוכל מככרו [ומדייק מהא דתנן דהאוכל טבל אינו מצטרף, דמשמע דוקא מפני שהוא טבל], וכן בהא דמצטרפין בפחות מכזית הרי הוא דין שמבואר בירושלמי ומנלן למידחייה מהלכה."	סימן קצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעל הבית עם בני ביתו?	"כתב הב&quot;י דיש מקום לומר דאפי&#x27; אם רק גמרו בדעתן לאכול סגי לצרפן, אבל הביא הרא&quot;ש בפסחים (פ&quot;י סי&#x27; י&quot;ד) דאפי&#x27; בבני ביתו צריך להתחיל לאכול. "	סימן קצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשלשה שבאו מג&#x27; חבורות של ג&#x27; ג&#x27; בני אדם?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-7c4fd2a79b8540d8170ab4071f1ef05358293929.jpg"">"	סימן קצג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מהחבורות כבר זימנו אבל השנים אחרים לא זימנו?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה כל) הביא מריא&quot;ז ורא&quot;ה על הרי&quot;ף דאינם יכולים לזמן (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז), אבל אח&quot;כ הביא ע&quot;פ הטור לקמן (סי&#x27; ר&#x27;) דבאחד שזימן יכול לצרף עוד הפעם עם שנים שלא זימנו אם אוכל עמהם עוד הפעם, ומסיים וצ&quot;ע לדינא [אבל לקמן (סי&#x27; ר&#x27; ס&quot;ק ט&#x27;, ובשעה&quot;צ שם ס&quot;ק י&#x27;) סותם דיכול להצטרף לזימון (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קצג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל ירק בחבורה ראשונה והצטרף לזימון, ובחבורה שניה אכל לחם?	כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ו) דפשוט דזהו אכילה חדשה ויכול להצטרף לזימון	סימן קצג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מותרים לזמן במקום שני, הרי בהמ&quot;ז טעונה ברכה במקומן?	"1) תי&#x27; הב&quot;י דרק הלכו מפינה לפינה&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; הב&quot;י דחל עליהם חיוב זימון וממילא צריכים לאכול עוד במקום השני&lt;br&gt;3) לפי הרמב&quot;ם י&quot;ל כגון שהלכו בשוגג [אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דחה זה דאפי&#x27; להרמב&quot;ם עדיף טפי לחזור למקומו, אבל המאמר מרדכי תי&#x27; דעדיף לברך כאן בזימון מלחזור למקום הראשון ולברך בהמ&quot;ז ביחידות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)]&lt;br&gt;4) המג&quot;א (שם) תי&#x27; כגון שאכלו שלא בקביעות במקום שני [אבל לפי הרמב&quot;ם לא יתכן זה אלא בדיעבד אבל לכתחילה צריך לברך בהמ&quot;ז תחילה], ותירוץ זה מדויק בשו&quot;ע דכתב &quot;ואפי&#x27; לא אכלו אלו הג&#x27; ביחד&quot; (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן קצג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינם מחויבין לחזור לחבורה ראשונה?	"תי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;א) דמיירי כשנתפרדה החבורות ראשונות א&quot;נ דמבואר לקמן (סי&#x27; ר&#x27;) דבמקום אונס או הפסד ממון מותר לגמור סעודתו קודם השנים ולברך בפנ&quot;ע"	סימן קצג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ביאר הרבינו יהודה הציור בגמ&#x27; דפרח זימון מינייהו?"	"כגון שהיו ג&#x27; חבורות של ד&#x27; ד&#x27; ועשו חבורה שניה אבל זימנו הנשארים בחבורות הראשונות בלי אלו שיצאו כבר, ועל זה אמרינן דפרח זימון מינייהו (וכן פסק השו&quot;ע) [וה&quot;ה בחבורות של ג&#x27; וג&#x27; ובא אחד מן השוק להצטרף להם], אבל רע&quot;א הוסיף דזהו דוקא אם לא אכלו בחבורה חדשה, דאילו אכלו בודאי יש להם חיוב זימון [ודוקא לעיל כשכבר זימנו אמרינן דלא מהני מה שהם אוכלים אח&quot;כ] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) ס&quot;ל דלא מהני מה שאוכלים אח&quot;כ"	סימן קצג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק חבורה אחת זימן בלא מי שיצא ממנו?	"ג&quot;כ אזדא להו הזימון דעכשיו אין להם ג&#x27; שחייבין בזימון [ופשוט דמהני אם עכשיו יאכלו יותר] (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)"	סימן קצג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין אם נתחברו תחילה או אם זימנו במקומם הראשון תחילה?	"רע&quot;א חידש דהא דאמרינן דפרח זימון מינייהו היינו דוקא אם זימנו במקומם קודם שנתחברו אבל אם נתחברו תחילה נתפרדו לגמרי מחבורתם ולא קאי הזימון עלייהו, אבל בסוף הביא הלבוש שחולק עליו. אמנם, למעשה כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה כיון) דאע&quot;פ דהמחבר משמע כהלבוש, מ&quot;מ מבואר בליקוטי רמב&quot;ן כרע&quot;א, וכן קיי&quot;ל {ויש להביא סמך לרע&quot;א ממ&quot;ב לקמן (ס&quot;ס ר&#x27;) דבחבורה של ז&#x27; וח&#x27; ומקצתן עשו זימון, משמע דאפי&#x27; אם רובן זימנו אפ&quot;ה אם נשארו ג&#x27; שלא זימנו יכולים לזמן בפנ&quot;ע}."	סימן קצג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האחד קרו ליה ועני?	"יש מח&#x27; רא&quot;ש ורבינו יונה אם יוצא חובת זימון בזה, ונמצא דלפי הרא&quot;ש דיוצא חובת זימון תו לא מצי להצטרף אפי&#x27; אם אוכל עוד משא&quot;כ לפי הרבינו יונה דס&quot;ל דאינו יוצא מהני לאכול עוד ועי&quot;ז יכול להצטרף לזימון (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן קצג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דפרח זימון מינייהו לפי רב האי גאון?	"הרשב&quot;א הביא מרבינו האי גאון דאם זימנו החבורה שניה תו לא מצי לזמן החבורות ראשונות היכא דצריכין לצרף מי שהלך מהם וממילא אסור לו לילך מהם מעיקרא, אבל אם היו חבורות של ד&#x27; ד&#x27; מותר לו לצאת מהם ולהתחבר בחבורה בפנ&quot;ע ולזמן דהנשארים יכולים לזמן ג&quot;כ בפנ&quot;ע (רמ&quot;א), וכגון שכולם בבית אחד שצריכים לברך בהמ&quot;ז במקומן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן קצג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ד&#x27; אכלו על שולחן אחד וב&#x27; אכלו על שולחן אחד?"	"כתב החיי&quot;א דאחד יכול לילך משל ד&#x27; ולהצטרף עם הב&#x27;, ובלבד שלא יזמינו הנשארים תחילה, וביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) נתקשה בדבריו דאי מיירי כשאוכל עמהם א&quot;כ אפי&#x27; לאחר שזימנו ג&quot;כ יכול לצרף עמהם, ואינו משמע דמיירי כרואין זה את זה, ונשאר בצ&quot;ע. [וכ&quot;ת דפשט בחיי&quot;א הוא דס&quot;ל כהרמ&quot;א דיש לו רשות לזמן אפי&#x27; כשאינו מחויב בדבר וכדמבואר בנשמת אדם (כלל מ&quot;ח אות א&#x27;), זה אינו דעדיין יהא אסור לו לצאת מחבורה שבו מחויב לזמן ולילך למקום שהוא רק רשות לזמן (ר&quot;י באק)]"	סימן קצג סעיף ו		
